החלטה בתיק ת"א 18759-11-09

1.         בפני תביעה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה (להלן:"החוק") לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה, לטענתו, ביום 15.5.09.

2.         לטענת התובע ביום התאונה בעת שביקר אצל בן דודתו בשם איימן אבו ח'לא (להלן: "איימן") בכפר ג'וליס, ביקש ממנו אביו של איימן- הנתבע 1, לעזור לו בהתקנת רדיו דיסק במחפרון. לטענת התובע, במהלך ההתקנה ומאחר שנזקקו לנקודת חשמל לצורך הברגה, הניע הנתבע 1 את המחפרון ונסע בו אחורה לכיוון הבית כשהתובע עומד על מדרגות המחפרון בצד ימין של הנהג- הנתבע 1. לטענת התובע, תוך כדי נסיעה החליק ונפל מהמחפרון על רצפת הבטון שליד הבית אשר היו עליה, בין היתר, זכוכיות.

3.         הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת") הכחישה את נסיבות התאונה ולפיכך נקבע התיק לדיון תחילה בשאלת החבות.

בתאריך 3.7.12 העידו בפני מטעם התובע - התובע, איימן וכן הנתבע 1.

מטעמה של הנתבעת זומנו להעיד אביו של התובע (להלן: "האב") וכן דודו מר מפלאח נבואני (להלן:"מפלאח").

דיון :

4.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים בתיק ולאחר שהתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדויות שהובאו בפני, שוכנעתי ברמת מאזן ההסתברויות הנדרש בדין האזרחי (רמת הוכחה של 51% בלבד), כי התובע נפגע בתאונה בנסיבות הנטענות על ידו.

6.         עדות התובע ואיימן, וכן עדותו של הנתבע 1, היו קוהרנטיות ותואמות. אמנם, צודקת הנתבעת בטענתה כי הנתבע 1 נכח באולם בית המשפט בעת שמיעת העדויות ולפיכך, אין לייחס לעדותו משקל מכריע והיא תעמוד בשולי הדברים. יחד עם זאת, בין עדות איימן לעדות התובע, או בין גרסת התובע לחקירתו הנגדית, לא מצאתי סתירות והן היו מהימנות. עדותו של התובע הייתה אמינה עלי וגרסתו כי במהלך התיקון נזקקו התובע והנתבע 1 לשקע חשמל לצורך עבודת הברגה במהלך התקנת הרדיו דיסק, לא נסתרה.

גם איימן וגם התובע העידו כי התובע עמד על מדרגות המחפרון בצד ימין, כי נפל הצידה לצד ימין, וכי כשנפל נפגע בידו. גם התובע וגם איימן העידו כי הנתבע 1 הוא שביקש מהתובע לעזור לו בהתקנת הרדיו דיסק, שהיה חדש והובא מבית הנתבע 1. עדויות התובע ואיימן היו תואמות גם לעניין הסיבה בגינה נהג הנתבע 1 את המחפרון אחורנית.

בעת התאונה נכחו במקום,לפי גרסת התובע , רק איימן והנתבע 1.  איימן נתן תצהיר מטעמו של התובע והנתבע 1,אף שלא התבקש ע"י התובע ליתן תצהיר, זומן על ידו להעיד. לדברי בא כוחו של התובע,כמצוין בפרוטוקול מיום 3.7.12, עולה כי סבר שמאחר שמדובר בבעל דין אינו יכול להגיש תצהיר מטעם התובע. גם אם בא כוח התובע טעה בכך שיש מניעה כל שהיא לפנות לנתבע 1 לקבלת תצהיר,הרי מעצם העובדה שהתובע ביקש לזמן את הנתבע 1 להעיד עולה כי לא חשש שעדותו תפגע בגרסתו ולא חפץ להימנע ממנה.

בהערת אגב אציין כי, כפי שצוין בהחלטתי מיום 3.7.12,הרי מאחר שהנתבע 1 נכח באולם ביה"מ ניתן היה מימלא להעידו .

משכל הנוכחים בתאונה העידו  ומשעדותם הייתה תואמת ומהימנה ולא קיימים עדים נוספים שהתובע נמנע מלהעידם,הרים התובע את נטל ההוכחה המוטל עליו.

7.         אינני סבורה כי ניתן לשלול את גרסת התובע לאור העובדה שהפגיעה הייתה בגב כף ידו ולא בכף היד עצמה. אין זה מחויב במציאות, לדעתי, כי אדם המחליק ממדרגות מחפרון (גובה לא רב) ונופל על משטח בטון, יפצע דווקא בכף היד ולא בגב כף היד. יצוין כי הסברה שהתובע ניסה לבלום עצמו עם היד, הועלתה על ידי בא כוח הנתבעת (ראה עמ' 5 שורה 8,10) ואולם התובע ואיימן כלל לא אישרו סברה זו. התובע לא טען כי ניסה לבלום עם היד, אלא רק כי: "שם יד", התהפך על הרצפה והודה כי אינו זוכר בדיוק כיצד נפל (ראה בעמ' 5 שורות 9,12). גם איימן לא אישר את הסברה כאילו התובע הושיט את היד לבלימה, כפי שניסה בא כוח הנתבעת לרמוז (עמ' 9 שורה 6), אלא העיד רק כי ראה את התובע נופל. אין המדובר בנפילה מגובה רב. לפי גרסתו של התובע בעת נפילתו, המחפרון נסע אחורנית ולא ניתן לקבוע כי הייתה לתובע שהות כלשהיא לבלום עצמו. קיימת אפשרות סבירה, שלא נסתרה, כי אכן, כפי שטען התובע, החליק ונפל על הרצפה באופן שגם גב כף ידו נגעה בה, וראה בעמ' 5 שורה 12: " התהפכתי על הרצפה אני לא זוכר איך נפלתי, זכור לי שנפצעתי קשה...".

            גם העובדה שהפגיעה הייתה רק ביד, אין בה כדי לסתור גרסת התובע שכן הטענה הינה לקריעת גיד כתוצאה מזכוכית שהייתה על הרצפה ולא לפגיעה כתוצאה מעצמת המכה. אילו היה מדובר בשבר, או מכה יבשה, הייתה מתעוררת תמיהה כיצד המדובר בחבלה הממוקדת באזור אחר בלבד. אך משלא נטען לפגיעה מעצמת הנפילה, אלא כתוצאה מאותה פגיעת זכוכית שהייתה מונחת על הרצפה, ברי כי הזכוכית נגעה במקום אחד ולא בגוף כולו.

            גם בעובדה שבתעודת חדר מיון נרשם, כי התובע נפל ממדרגות בעבודתו, לא מצאתי  כדי לסתור את גרסת התובע. נהפוך הוא, העובדה שהוזכרה נפילה ממדרגות (ולא נפילה מפיגומים- מגובה, או מדלת, אשר כפי שיפורט, ציינה הנתבעת כנסיבות אפשריות שהועלו על ידי אב התובע), תומכת בגרסת התובע ועדיו כי נפל ממדרגות המחפרון.

            העובדה שבמסמכים הרפואיים לא נרשם בדיוק כי המדובר היה בנפילה ממחפרון אין בה, כשלעצמה, לסתור את גרסת התובע. יתכן כי מי שרשם את התעודה, לא ראה חשיבות בפירוט נוסף לאחר שכבר ציין כי המדובר בנפילה ממדרגות.

לעניין הרישום בתעודה- "במהלך עבודתו", הסביר התובע בעדותו: " אני אמרתי שאני עזרתי לדוד שלי להתקין רדיו דיסק במחפרון אני הלכתי כשכולי היה דם. אמרתי להם שנכנסו לי זכוכיות ואמרתי להם שנפלתי מהמחפרון בזמן נסיעה לאחורה" (עמ' 8 שורות 13-14) .

            אין זה משולל יסוד כי מי שרשם את התעודה, אשר שמע כי המדובר בהתקנת רדיו דיסק במחפרון, הסיק כי המדובר ב"עבודה". מנגד, ככל שמדובר היה אכן בפגיעה בעבודה, יכלה הנתבעת לברר בנקל במקום עבודתו של התובע בתקופה הנדונה, האם התובע עבד באותו יום. מהקלטת אביו של התובע ודודו עולה, כי  הנתבעת ביצעה חקירה ביחס לתביעה דנן. אין לי ספק כי לו היה מצוי התובע באיזו שעה משעות היום באותו יום במקום עבודתו ,  הייתה הנתבעת יכולה להציג ראיה בעניין, ובכך לנסות ולשכנע כי אכן המדובר בפגיעה שארעה בנסיבות אחרות במהלך עבודתו.

8.         מאותו הטעם סבורתני, כי גם בהקלטת האב, אין כדי לשלול את גרסת התובע. הנתבעת הפנתה לכך שהאב הזכיר בתגובה לשאלה כיצד התובע נפל מהטרקטור גם פיגומים, דלת וכיוב'. אולם לא הוצגה בפני כל ראיה כי במועד הרלוונטי אכן עבד התובע על פיגומים, בניה וכיוב'. ככל שביום תאונה או בסמוך לפניה, עבד התובע בעבודה מסוג זה, בנקל יכלה הנתבעת להוכיח טענה זו .  עיינתי בתמליל חקירתו של האב והתרשמתי כי האב אכן ידע שהתובע נפגע בתאונה עם טרקטור, אולם, כפי שציין מפורשות בתשובותיו לחקירה, לא ידע בדיוק כיצד אירעה הפגיעה ומה הייתה הסיבה לה והעלה השערות ואפשרויות שונות. יצוין, כי שתי האפשרויות שהעלה האב אף לא היו דומות : פגיעה במהלך עבודה עם פיגומים, או כאילו היד נתפסה עם דלת. אין כל קשר בין תפיסת יד בדלת, לעבודה עם פיגומים. גם בכך יש כדי להצביע כי האב לא ידע פרטים מדויקים לעניין הנפילה, אלא העלה כמה אפשרויות, מיוזמתו. למרות שהאב לא ידע פרטים על הנפילה, ידע לציין (אם כי לא בוודאות), שהיא ארעה "פה בכפר" (עמ' 5 שורה 15 לתמליל).